פטיפון חדש – מדריך קנייה

פטיפון חדש מול וותיק איך ומה לבחור? – מדריך קנייה

עם פריחתו המחודשת של תקליט, גבר באופן טבעי גם הביקוש לפטיפונים וציוד נלווה, וכשיש ביקוש יש מי שימלא את ההיצע – כך או אחרת.

דבר שגרם להופעתם של הרבה יצרנים בתחום, שמטרתם היא לעשות “מכה” ולנצל את הפריחה הנוכחית

המאמר הזה ארוך באופן יחסי אבל חשוב למי שמעוניין להאזין לתקליטים, יותר מפעם ב..

ויתרכז בפטיפונים ברמות הביניים, ברמת ה high-end איכות הרכיבים, רמת הייצור, רמת הגימור וכמובן המחיר שונים בתכלית.

קצת היסטוריה

עד להופעתו של הדיסק באמצע שנות השמונים של המאה העשרים, הפטיפון היה אחד משני נגני המוזיקה הנפוצים בעולם (לצד טייפ קלטות).

וככזה ניתן היה למצוא אותו כמעט בכל בית, מאות יצרנים ייצרו פטיפונים (וחלקם עדיין) ברמות איכות שונות, אך התפישה הכללית הייתה שמייצרים מכשירים לשנים רבות.

כמו כן מרבית היצרנים ייצרו במדינות הבית שלהם כמו יפן, שוויץ, גרמניה, בריטניה וכו’

והשתמשו לרוב במנועים ורכיבי אלקטרוניקה ברמה גבוהה, כשהשיקול המרכזי יותר היה איכות המוצר ופחות עלות הייצור.

והשילוב הזה הביא לעולם פטיפונים שמנגנים 30, 40 ואפילו 50 שנה.

מה קורה היום

רוב הפטיפונים שמיועדים לשוק הצרכני  (consumer), מיוצרים כצפוי בסין, ובד”כ על ידי מספר מפעלים מצומצם, זאת אומרת שאותו מפעל מייצר ל Audio-Technica,pioneer,reloop ואחרים, שלרוב הבידול בין הדגמים הוא קוסמטי בלבד.

באופן גס ניתן לחלק את ההיצע בשוק הפטיפונים למספר קבוצות

פטיפונים עד סדרי גודל של 1000 שקל, הייתי מכנה אותם “מכשירי אווירה” – נפוצים בעיקר אצל מי שנחשף לאחרונה לפורמט, או מי שמעוניין בקצת נוסטלגיה.

לקבוצה השנייה משתייכים פטיפונים ברמות של 1500עד 4000 שקל, אשר חלקם מכשירי “מדבקה” וחלקם מחברות מבוססות ואמינות יותר, עם בקרת איכות טובה יותר, כאשר חלק מהיצרנים הללו מציע גם פטיפונים ברמות מחיר של 5000-8000 שקלים.

הקבוצה השלישית מתייחסת לפטיפונים קלאסיים (וינטאג’) גם אותה ניתן לחלק לתת קבוצות, אך נתרכז באלה שיוצרו בתור הזהב של המאה הקודמת, בעיקר שנות השבעים, ביניהם אפשר לכלול את מספר דגמים של Technics, Thorens, Linn, Lenco ועוד כמה בודדים, שניצחו במבחן הזמן והוכיחו עמידות ואמינות לאורך שנים, לצד יכולות לשחזר מוזיקה באופן יוצא מן הכלל, גם בזכות אין ספור שדרוגים והתאמות שזמינות לדגמים הללו.  

מה חשוב לבדוק

בהנחה שאתם לא אודיופילים מדופלמים, ישנם מספר פרמטרים שבהם כדאי להתרכז.

ראש ומחט (cartridge)

לאיכות הראש והמחט יש חשיבות מכרעת ביכולת שחזור המוזיקה ועקיבה מדויקת בתוך חריצי התקליט, ישנם שני סוגי ראשים עיקריים, moving magnet ו moving coil, הראשון הוא הנפוץ ביותר וגם הזול יותר בדרך כלל, ומומלץ יותר למי שרק עכשיו נכנס לתחום, על ההבדלים אפשר לקרוא כאן

זרוע פטיפון

תפקידה של הזרוע הוא להחזיק את הראש ולהוליך אותו באופן מדויק בין חריצי התקליט, לכוון באמצעותה את  המשקל (הלחץ) שבו תשב המחט על גבי התקליט ולכוון את מונע ההחלקה (אנטי סקייטינג).

מרבית הפטיפונים הזולים, כוללים זרוע שלא תאפשר כיוון משקל או גובה, זרועות מהסוג הזה תוכננו מההתחלה לעבוד עם ראש ומחט ספציפיים בעלי מסה ידועה, לכן ברוב המקרים לא יתאפשר שדרוג ראש/מחט מעבר לזה שהיצרן התקין.

מהירות הסיבוב

כמו אז גם היום, מרבית התקליטים מנוגנים במהירות 33.3 סיבובים לדקה, וחלקם במהירות 45 סיבובים לדקה, מרבית הפטיפונים כוללים את שתי המהירויות הנ”ל.

מהירות הסיבוב חשובה מאוד כמו גם אחידותה (שינויי פיץ’ למעלה ולמטה), לכן מנוע איכותי ועמיד לאורך זמן הוא תנאי מרכזי לשחזור נאמן ואפס זיופים.

מנגנון החזרה אוטומטי

בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, מנגנונים אוטומטיים למיניהם היו נפוצים, גם היום כמו אז, מרבית היצרנים האיכותיים לא מציעים מנגנון כזה משום סוג, והפטיפונים הטובים ביותר הם ידניים לגמרי.

ירידת ערך – לא פחות חשוב

באופן לא מאוד מפתיע, הפטיפונים ששומרים על ערכם בצורה הטובה ביותר, הם הפטיפונים הקלאסיים, שהוזכרו בתחילת המאמר, אולי בזכות האיכות, המראה, יכולות השדרוג, או כל אלה ביחד.

מי שרוצה להעמיק את התעניינותו בתחום, יש בפורטל מאמרים וחומר נוסף, שמתמקד בהיבטים השונים של ניגון מוזיקה באמצעות פטיפון.